שאלת יסוד 5- אביטל שפירא

 התקשורת מתוארת כ"רשות רביעית" ותפקידה חיוני מאוד לחיים הדמוקרטיים. הסבירו מה פירוש ה"תקשורת כרשות רביעית" ומדוע היא חיונית לחיים דמוקרטיים. הסבירו גורמים שעלולים להפריע לתפקוד התקשורת כרשות רביעית.

מקובל לתאר את התקשורת כרשות רביעית  - לצד הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. זו תפישה שמעניקה לתקשורת תפקיד מאוד חשוב בחיים הדמוקרטיים, תפקידה הוא לא רק להפיץ מידע בין הרשויות ובינן לבין הציבור, אלא גם לפקח על הרשויות, לחפש מידע שהן רוצות להצניע ולחשוף אותו לציבור האזרחים. תפקידה להפוך את שאר הרשויות ליותר "שקופות", כלמר, נגישות לאזרחים. בדמוקרטיה יש לכך חשיבות עליונה שכן חשוב שהציבור יהיה מיודע לגבי הרשויות שמנהלות את ענייני הציבור. אזרחים מיודעים הם אזרחים שיכולים לשקול ולדון בנושאים של סדר היום ולקבל החלטה מבוססת. מכאן שהתקשורת צריכה להיות "לעומתית" לשאר הרשויות, לבחון אותן, לחפש מידע ולהפיצו, אחרת האזרחים לא יוכלו לדעת מה מתרחש בגופים שמנהלים את המדינה.

תקשורת שפועלת בצורה ראויה כרשות רביעית עורכת תחקירים, משקיעה משאבים בתוכניות תחקיר ארוכות טווח ולא רק בתוכניות שמעניקות רייטינג גבוה בזמן קצר. יש גורמים שונים שעלולים לפגוע בתפקוד התקשורת כרשות רביעית: לחצים מהתחום הפוליטי – פוליטיקאים שלא מעוניינים בתקשורת חוקרת ואמיצה יפעילו לחצים לסיקור מכיוון אחר. לחצים מהתחום הכלכלי – אנשי הון שלא מעוניינים בחשיפה של מידע שיכול להזיק להם יפעילו כוחם לתקשורת יותר בידורית ופחות תחקירית. במילים אחרות, יחסי הון-שלטון-עיתון ומושג כמו בעלות צולבת; מסחור התקשורת לטובת בעלי ההון או פוליטיזציה של התקשורת לטובת האליטה הפוליטית, יפגעו בתפקודה כרשות רביעית.

בכתבת התחקיר הכתובה שלי  “הטיפול שלא מדברים עליו – איך אומנות, מוזיקה ובעלי חיים מצילים הלומי קרב” מילאנו את התפקיד הזה בכך שחשפנו שלמרות שיש כמעט 100,000 נפגעי נפש ולוחמים רבים שסובלים מפוסט-טראומה, המדינה לא משקיעה מספיק בטיפולים שבאמת עוזרים כמו טיפול באומנות, מוזיקותרפיה וטיפול בעזרת כלבים או סוסים, והראינו שהטיפולים האלה קיימים בעיקר בזכות עמותות ותרומות ולא בזכות תקציב ממשלתי. גם הבאנו סיפור שממחיש את הבעיה על חווה שיקומית שהקימה משפחתו של סרן אלעד סימן-טוב ז״ל, בלי תמיכה מהמדינה, כדי שהציבור יבין את הכשל וירצה שינוי. 

כדי לחזק את התחקיר שילבנו בכתבת התחקיר ראיון של ענת לוי, מטפלת שעובדת שנים עם הלומי קרב. ענת הסבירה שלוחמים רבים מתקשים לדבר על מה שעברו, ולכן טיפולים שלא מבוססים רק על דיבור מצליחים להגיע למקומות שטיפול רגיל לפעמים לא מצליח. העדות שלה מראה שהבעיה היא לא חוסר רצון של הלוחמים לקבל טיפול, אלא חוסר מענה מספק מהמדינה.

גם סרטון כתבת הדוקו שלנו ממלא תפקיד של תקשורת כרשות רביעית. דרך הצילום והסיפורים שמוצגים בו, הצופה נחשף לעולם הטיפולי ולמצב הנפשי של הלומי הקרב – דברים שבדרך כלל לא מקבלים מקום במהדורות החדשות. הסרטון לא נועד לבדר, אלא לגרום לציבור להבין שיש כאן בעיה אמיתית שדורשת פתרון.

יש גורמים שמפריעים לתקשורת למלא את התפקיד שלה כרשות רביעית. לפעמים יש לחצים פוליטיים שלא רוצים להציג ביקורת על המדינה או על הצבא, ולפעמים יש לחצים כלכליים שגורמים לתקשורת להעדיף תכנים קלים ובידוריים במקום תחקירים עמוקים. הפרויקט שלנו מראה שכאשר התקשורת כן בוחרת לחקור, לשאול שאלות ולהביא קולות מהשטח – היא יכולה להשפיע, להעלות מודעות ולעזור לציבור לדרוש שינוי. התקשורת חיונית לדמוקרטיה כי היא מעוררת מודעות, נותנת קול למי שקולם לא נשמע מספיק ומאפשרת לחץ ציבורי לשיפור המצב. גורמים שיכולים להפריע לתקשורת להיות רשות רביעית הם לחצים פוליטיים שמעדיפים להראות רק את הצד היפה של הצבא והמדינה, לחצים כלכליים שגורמים לתקשורת לבחור בתוכן בידורי במקום תחקירים עמוקים, וקשרים בין הון, שלטון ותקשורת שיכולים למנוע ביקורת אמיתית. בפרויקט שלנו הראינו שכשעושים תחקיר אמיץ, פשוט ואמיתי  התקשורת יכולה לעזור לציבור להבין את המציאות ולדרוש תיקון.





 

שאלת יסוד 3- אור סולימנוב

 מה מקומה של התקשורת ביצירת חברה ובעיצובה? מה אפשר לומר על תהליך זה בעידן הדיגיטלי בו דומיננטיות הרשתות החברתיות והתקשורת הגלובלית?

 

לתקשורת יש תפקיד מאוד חשוב בעיצוב החברה . היא לא רק מוסרת מידע אלא גם משפיעה על הדרך שבה אנשים חושבים ומתייחסים לנושאים שונים . דרך החדשות , הרשתות החברתיות ותוכניות הטלוויזיה , התקשורת קובעת מה יהיה הסדר יום הציבורי שעליו ידברו . התקשורת מציגה לנו סיפורים , אירועים , מידע ואירועים שמתרחשים וכך היא משפיעה על השיח הציבורי בחברה . היא יכולה לחזק דעות קיימות , וגם לשנות עמדות וליצור מודעות לנושאים שלא תמיד מדברים עליהם . בעידן הדיגיטלי , במיוחד ברשתות החברתיות יש השפעה הרבה יותר גדולה של התקשורת . כל אדם יכול ליצור תוכן , להפיץ מידע בין אם הוא נכון ובין אם לא וכך גם להשפיע על השיח הציבורי . מצד אחד זה מאפשר העלאת מודעות לנושאים חשובים , ומצד שני להוביל להרבה פייק ניוז . 

 

התקשורת משפיעה מאוד על האופן שבו החברה תופסת חיילים הלומי קרב . בעבר , רוב המידע הגיע רק מהחדשות בטלוויזיה . נושאים כמו פוסט טראומה , מצוקה נפשית של חיילים או התאבדויות כמעט שלא דיברו עליהם ועד היום כמעט ולא ממש מדברים יותר מדי . ולכן אנשים לא יודעים עד כמה התופעה היא רחבה וקשה . בעידן הדיגיטלי המצב השתנה . היום כל אחד יכול לשתף מידע ברשתות החברתיות . חיילים משוחררים , משפחות ועמותות מספרים סיפורים אישיים , משתפים חוויות קשות וגם יש יותר נתונים . בזכות זה יש יותר העלאת מודעות ויותר ויותר אנשים נחשפים לכמות ההלומי הקרב ולמקרים שלפני כן פחות היו מדברים עליהם. 

 

הרשתות החברתיות נותנות במה לנושאים שפעם לא קיבלו מקום בחדשות . כאשר סיפור אישי מתפרסם ומקבל הרבה תגובות ושיתופים , הוא מושך תשומת לב וגורם לאנשים לדבר על הנושא . ואז יש התייחסות גם מהחדשות . בנוסף , בעידן הדיגיטלי קל יותר להפיץ מידע ונתונים . עמותות יכולות לפרסם את עצמם וכך המודעות אליהן עולה והמידע הזה מגיע להרבה אנשים בזמן קצר . כך המודעות לנושא עולה .  החשיפה ברשתות החברתיות גם יכולה לעורר רגשות של הזדהות , עצב וכעס ויכולה לגרום ללחץ ציבורי על המדינה ועל המערכת לשפר את הטיפול בהלומי הקרב . 

​





 

שאלת יסוד 9- ליאב עמוס

תקשורת דיגיטלית ורשתות חברתיות – כיצד הן משפיעות על יחסי הכוח בין המרכיבים השונים בתוך החברה? הרשתות החברתיות והתקשורת הדיגיטלית משפיעות על יחסי הכוחות בחברה בין הגופים השונים. לדוגמה: נחלש הכוח של תקשורת מסורתית – פוליטיקאים ואנשים מפורסמים לא נזקקים לשירותים של תקשורת ממסדית כדי להעביר מסרים או כדי לשמור על קשר עם האזרחים, הם יכולים ליצור קשר ולהעביר מסרים באופן עצמאי באמצעות רשתות חברתיות. מתחזק כוח האזרחים – אין תלות בתקשורת הממסדית, כל אחד יכול לצרוך מידע מהגורמים שנראים לו ברשתות החברתיות ובתקשורת הדיגיטלית. אפשר להעביר מסרים ולקבל מסרים באופן ישיר, בלי תיווך של אנשי תקשורת. מתחזק כוח השלטון – לא נזקק לעיתונאים כדי לתווך מסרים ולשמור על קשר עם האזרחים. במקום שעיתונאים "יציקו" עם שאלות ביקורתיות, פוליטיקאים יכולים להעביר מסרים בצורה ישירה וכפי שהם רוצים, ללא התערבות או סינון או עיוות המסרים על ידי התקשורת. אבל, התמונה מורכבת: כח האזרחים אולי נחלש – התלות מהתקשורת הממסדית עובר לתקשורת הדיגיטלית. כלומר, האזרחים לא חופשיים, אלא תלויים בתאגידים של הרשתות החברתיות. אנחנו כאזרחים לא יודעים כיצד פועלים האלגוריתמים ומה האינטרסים של התאגידים הללו ולכן לא יודעים מה השיקולים שהביאו אותנו לקבל את המידע אותו אנחנו מקבלים. כך גם בין פוליטיקאים לרשתות החברתיות – במקום מאבק בעיתונאים הם נאבקים בתאגידים הרבה יותר חזקים, בעלי פייסבוק, טוויטר וכו'. ראו חסימת החשבונות של דונלד טראמפ לאחר שהפסיד בבחירות לנשיאות ארה"ב

 

התקשורת הדיגיטלית והרשתות החברתיות משנות את יחסי הכוחות בחברה בכך שהן מאפשרות העברת מידע ישירה ומהירה בין אזרחים שלטון ותקשורת מצד אחד הכוח של האזרחים מתחזק כי כל אחד יכול ליצור ולהפיץ תוכן להביע דעה ולהעלות מודעות לנושאים חשובים בלי תלות בתקשורת אבל גם השלטון והגורמים החזקים מרוויחים מזה כי הם יכולים להעביר מסרים בצורה ישירה ולשלוט באופן שבו הם מוצגים לציבור בנוסף נוצר כוח משמעותי  פלטפורמות והרשתות עצמן שקובעות איזה מידע ייחשף לציבור וכך משפיעות על מה שאנחנו רואים וחושבים

בפרויקט שלי יישמתי את הרעיון הזה דרך שימוש פעיל ברשתות החברתיות ככלי להשפעה בעיקר באמצעות העלאת סרטונים שמטרתם להעלות מודעות לנושא של הלומי קרב ולטיפולים שעוזרים להם וגם ככה פעלתי כחלק מהכוח האזרחי כאשר לא הסתמכתי רק על תקשורת אלא יצרתי והפצתי תוכן בעצמי ישירות לקהל בנוסף הכתבת התחקיר והסרטון הדוקומנטרי שיצרנו חיזקו את ההשפעה הזו משום שדרך הסיפורים הראיונות והמידע שהצגנו חשפנו פערים בין הצורך של הלומי הקרב לבין המענה שהמדינה נותנת

השילוב בין תחקיר לבין הפצה ברשתות החברתיות אפשר לנו לא רק להראות את המידע אלא גם להגדיל את החשיפה אליו ולהגיע ליותר אנשים ככה ניצלנו את השינוי ביחסי הכוחות בעידן הדיגיטלי פעלנו כמו תקשורת ביקורתית שמציפה בעיות ובמקביל השתמשנו בכוח של הרשתות כדי להגיע ישירות לציבור ולעורר מודעות

שאלת יסוד 10-הילה נח

  תקשורת וסוציאליזציה – כיצד לתקשורת יש כח בעיצוב החברה ובשכפולה? הדגימו מכמה זירות: חדשות, קליפים, פרסומות, ספורט.

התקשורת היא סוכן סוציאליזציה חשוב מאוד ויש לה כוח בעיצוב החברה בתוכה היא פועלת. לדוגמה: אופן הייצוג בחדשות יכול להבנות מציאות שלאורה נתפוש את העולם בו אנחנו חיים. לדוגמה, ייצוג מגדרי, האופן בו מציגים נשים וגברים בתקשורת:

כיצד מופיעות נשות תקשורת וכיצד מופיעים אנשי תקשורת: עיתונאים בחדשות לעומת עיתונאיות (למשל, עיתונאיות צעירות יותר, רובן דומות במראה, בצבע, במוצא, בגיל) וכן כיצד מראיינים נשות ציבור לעומת אנשי ציבור. בקליפים – האופן שבו זמרות מופיעות לעומת האופן שבו זמרים מופיעים (מיניות, חושפנות) ובאופן דומה גם בפרסומות – החפצת נשים למשל). בתקשורת ספורט הנושא דומה: כיצד פועלות נשות תקשורת הספורט לעומת אנשי תקשורת הספורט וכיצד מוצגות ספורטאיות לעומת ספורטאים.

כלומר, מזירות שונות, כשנבחן את הייצוג המגדרי, נוכל לראות כיצד התקשורת משמשת סוכן סוציאליזציה, שמחנך את האזרחים כיצד לחשוב על (נשים, גברים), כיצד יש להתנהג (נשים וגברים), להיראות וכן הלאה.

כך גם לדוגמה ביחסים משפחתיים: כיצד נראה או מתנהג ילד/הורה/אב/אם – האזרחים לומדים זאת בתהליך סוציאליזציה ארוך שמתבצע בין השאר בתקשורת: בחדשות, בקליפים, בספורט, בפרסומות ועוד.

​



 

שאלת יסוד 2- שירה שמיר

 הסבירו את המאבק על קביעת סדר היום:

  א.   מי הסוגים השונים שלוקחים חלק במאבק במודל סדר היום?

  ב.  מה ההשלכות של המאבק על ההבנייה החברתית של המציאות?

  ג.  מה המקום של רשתות חברתיות בתהליך הזה: את מי הן מחלישות ואת מי הן מחזקות במאבק על סדר היום?

קביעת סדר היום זה בעצם מתייחס לשלושת סוגי סדר היום המרכיבים את המאבק. המאבק הוא למעשה האינטראקציה וההשפעה ההדדית ביניהם

סדר יום תקשורתי זה הדירוג של הנושאים כפי שהם מוצגים באמצעי התקשורת חדשות, עיתונות, אתרי אינטרנט ועוד. המאבק כאן הוא על איזה סיפור יבוא קודם, איזה סיפור יפתח או יסגור את המהדורה. סדר יום ציבורי זה בעצם הנושאים שהציבור תופס כחשובים ביותר שהציבור רוצה לדבר עליהם בנקודת זמן מסוימת.סדר יום זה נעשה לרוב דרך סקרי דעת קהל או שיח ברשתות. סדר יום פוליטי הם הנושאים של קובעי המדיניות ממשלה, כנסת, משרד הביטחון שצריך להעביר לציבור את מה שקורה בפוליטיקה הם עוסקים בהם בפועל חקיקה, תקציבים ודיונים בוועדות.

להדגים מתוך הפרויקט והתוצרים שלנו איך העלנו את הנושא לסדר היום . תיוגים , שיתופים , מה המסר שהעברנו באמצעות התוצרים . 

החשיבות של סדר יום תקשורתי עוסקת המון בהלומי קרב. הציבור יבנה לעצמו מציאות שבה זו הבעיה הכי דחופה במדינה.  הבעיה היא שהמאבק קובע האם הלומי קרב יתפסו כאנשים שהופקרו ב7.10? המאבק על סדר היום הוא זה שמעצב את הדרך שבה החברה מבינה את המציאות שלה.

במודל המסורתי, התקשורת והפוליטיקאים היו "שומרי הסף" שקבעו מה יגיע לסדר היום. הרשתות החברתיות שינו זאת:את מי הן מחלישות? הן מחלישות את סדר היום התקשורתי הממסדי ואת הפוליטיקאים. בעבר, אם פוליטיקאי רצה להשתיק נושא (כמו מחדלים בטיפול בפוסט-טראומה), הוא היה יכול להפעיל לחץ על עורכי עיתונים. היום הוא כבר לא יכול "לשלוט בלהבות" כי המידע דולף מהרשתות.את מי הן מחזקות? הן מחזקות את הציבור (סדר היום הציבורי) ואת קבוצות השוליים. במקרה של הלומי קרב, הרשתות מחזקות את הלוחמים עצמם. הם יכולים להעלות פוסט ויראלי או סרטון עדות שיוצר "סדר יום מהשטח הכוח הזה מכריח את התקשורת ואת הפוליטיקאים להגיב לנושא שאלמלא הרשתות, אולי היה נשאר בצל.