"הנפצים מחזירים אותי למלחמה, אין לי יום ואין לי לילה, כל הזמן דרוך"- הילה נח

פורים, חג של שמחה וזיקוקים, הופך לאירוע קשה עבור רבים מהלומי הקרב בישראל. הכתבה ב־ynet מתארת את רוני בן ה־35 מעכו, שמרגיש כל פיצוץ כמו חזרה לקרב, עם לילות ללא שינה, התקפי חרדה ותחושת דריכות תמידית. מהכתבה עולה שגם כשהמדינה מנסה להגן באמצעות קמפיינים ואכיפה, הלומי הקרב מרגישים שקופים וחסרי הכרה, וההתמודדות היומיומית שלהם נשארת קשה מאוד. מדובר בבעיה חברתית רחבה, לא רק אישית, כי חוסר המודעות והחסמים לקבלת טיפול ותמיכה מחמירים את מצבם. לדעתי, חשוב שהחברה תבין את המשמעות של פוסט טראומה, שהזיקוקים שמעלים אותנו להתרגשות עבור חלק מהאנשים, עלולים להפוך למקור סבל עבור אחרים. אנחנו צריכים לחשוב איך לשנות את ההרגלים שלנו סביב חגים, איך להקשיב, להבין ולהיות שם בשביל מי שסובל בשקט.

אני מזמינה את כולם לעצור רגע ולחשוב אולי יש מישהו בסביבתנו שחווה קושי כזה אולי הוא לא מדבר, אבל אנחנו יכולים לשים לב, להקשיב, לתמוך ולהפיץ מודעות בדרכים פשוטות – לדבר, לשתף, להראות שאכפת לנו. פוסט טראומה לא תמיד נראית, אבל היא קיימת והיא אמיתית, ולכן גם החמלה שלנו חייבת להיות נוכחת.